← כל החדשות
פסק דין

בג״ץ: דחיית גיוס גורפת לתלמידי ישיבות נעדרת בסיס חוקי

ב-25 ביוני 2024 פסק בית המשפט העליון בישראל פה אחד כי המדינה אינה רשאית להימנע באופן גורף מגיוס תלמידי ישיבות ללא הסמכה מפורשת בחוק. בית המשפט דן בסמכויות הרשויות, ולא בערכו הרוחני של לימוד התורה.

עיקרי הדברים

  • •תיק: בג״ץ 6198/23 ואחרים
  • •בית המשפט: בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבג״ץ
  • •מועד ההחלטה: 25 ביוני 2024
  • •ההחלטה התקבלה פה אחד
  • •הפסקת המימון: אוגוסט 2024

במה דן בית המשפט

ההחלטה התקבלה בבג״ץ 6198/23 ובהליכים הקשורים אליו. שמות העותרים והצדדים האחרים אינם מצוינים בחומר שנמסר. המחלוקת עסקה בהחלטות ממשלה שאפשרו לצבא שלא לפעול לגיוס תלמידי ישיבות לאחר שפקעו מנגנוני הדחייה הזמניים הקודמים.

מה פסק בג״ץ

השופטים קבעו פה אחד כי החקיקה הקיימת מחילה את חובת השירות על אזרחים החייבים בגיוס, וכי החרגה של עשרות אלפי בני אדם מחייבת הסמכה ברורה בחוק של הכנסת. לאחר פקיעת ההסדרים הקודמים, לא הייתה לממשלה סמכות להורות לצבא להימנע באופן גורף מגיוס תלמידי ישיבות. לפיכך, אמונה דתית או מסורת כשלעצמן אינן יוצרות חריג משפטי מן החובה הכללית.

מימון הישיבות

בעקבות ההחלטה חויבה המדינה להפסיק את התמיכה בתלמידי ישיבות החייבים בגיוס אך אינם מתייצבים להליכי הגיוס. לפי המקור, העברת מימון זה הסתיימה בפועל באוגוסט 2024.

מקורות דתיים והחלטת בית המשפט

מחבר החומר המקורי משווה בין מסקנת בג״ץ לבין התלמוד ופסקי הרמב״ם. לפי ניתוחו, הביטוי ״תורה מגנא ומצלא״ במסכת סוטה מתייחס לזכות רוחנית, ואילו הקביעה במסכת בבא בתרא עוסקת בהשתתפות תלמידי חכמים בהוצאות העירוניות לשמירה; טקסטים אלה אינם קובעים במפורש פטור משירות צבאי. השוואה זו היא ניתוח של מחבר הפרסום, ולא הבסיס המשפטי להחלטת בית המשפט.

מה זה אומר בשבילך

אדם העומד בתנאי הגיוס אינו מקבל פטור רק משום שהוא לומד בישיבה או מסתמך על אמונות דתיות. החרגה קבוצתית אפשרית רק בהתקיים בסיס חקיקתי ברור; בהיעדרו, רשויות המדינה חייבות להחיל את כללי הגיוס הכלליים. ההחלטה גם קושרת בין אי-התייצבותם של תלמידים החייבים בגיוס לבין הפסקת התמיכה הממשלתית הרלוונטית.

למצוא עורך דין בתחום הזה

ניתוח המקרה לפי פסקי דין

חדשות משפטיות אחרונות