בג"ץ דחה למעשה את בחירת מבקר המדינה לכנסת הבאה

מדוע נדרשה הצבעה חדשה

בתחילת יולי ביטל הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ את בחירתו של עורך הדין מיכאל ראבילו למבקר המדינה. הסיבה לכך הייתה הפרות בהליך: חברי הכנסת מהליכוד צילמו את עצמם מאחורי הפרגוד במהלך ההצבעה החשאית. השופט נעם סולברג קבע כי על הכנסת להשלים את ההצבעה בהקדם האפשרי ובהתאם לחוק.

מה החליטה השופטת רונן

רות רונן, שדנה בעתירה הנוכחית כשופטת תורנית, הסתמכה על עמדתה המעודכנת של היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק. להערכתה, בשל ימי העבודה המעטים שנותרו עד הבחירות לכנסת, כמעט בלתי אפשרי להשלים את בחירת המבקר לפני ההצבעה. בכתבה באתר Zman.co.il ההחלטה מתפרשת כדחייה בפועל של הבחירה לכנסת הבאה; מספר התיק והתאריך המדויק של ההחלטה אינם מצוינים במקור.

עמדות הכנסת

שגית אפיק סברה בתחילה כי יש לקיים את ההצבעה החוזרת בהקדם האפשרי, ואם ניתן — עוד במהלך כהונתה של הכנסת הנוכחית. בהמשך היא הצביעה על פגרת הבחירות, על עיסוקם של חברי הכנסת במערכת הבחירות ועל הצורך להודיע להם מראש על ישיבת המליאה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, באמצעות עורך הדין ציון אמיר, טען בנפרד כי ניתן לקיים את ההצבעה בכנסת הבאה, וכי קביעת מועדה נתונה לסמכותו של יו"ר הכנסת.

מה דורש החוק

סעיף 2(א) לחוק מבקר המדינה קובע כי מבקר חדש ייבחר בתקופה שבין 90 ל־30 ימים לפני תום כהונתו של המבקר המכהן. אם המשרה התפנתה באופן בלתי צפוי, על הכנסת לבחור מחליף לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שהתפנתה. לפי המקור, במועד ההחלטה חלפו כשלושה חודשים וחצי מתום כהונתו של מתניהו אנגלמן, וכהונתה של הכנסת הנוכחית אמורה להסתיים 14 ימים לאחר הבחירות לכנסת.

חדשות משפטיות אחרונות

• חסינות לראש עיריית קריית מוצקין ולקב״ט בתביעת דיבה
• סולברג: נתניהו השתמש שלא כדין במשאבי צה״ל לתעמולה