בית המשפט סירב לחייב את פרופסור נבו לעבור בדיקה פסיכיאטרית
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד נמנע מלשלוח את פרופסור שחר נבו לבדיקה פסיכיאטרית בניגוד לרצונו. נבו נאשם בהכנה לביצוע מעשה טרור, בסחיטה באיומים ובשיבוש מהלכי משפט, אולם טרם הורשע.
עיקרי הדברים
- •הנאשם: פרופסור שחר נבו
- •בית המשפט: בית המשפט המחוזי מרכז בלוד
- •השופטת: אליאנה דניאלי
- •האישומים: הכנה לביצוע מעשה טרור, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט
- •לא הוחלט על בדיקה פסיכיאטרית בניגוד לרצונו
- •מספר התיק והמועד המדויק של הדיון אינם מצוינים
במה מואשם הפרופסור
שחר נבו, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, הובא בפני בית המשפט באשמת תכנון מתקפות רחבות היקף נגד ערבים. לפי המקור, כתב האישום מייחס לו הכנה לביצוע מעשה טרור, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט. מספר התיק ומועד הדיון אינם מצוינים בפרסום.
מדוע עלתה שאלת הבדיקה
בדיון הצהיר נבו כי לא עבר בעבר בדיקות פסיכיאטריות וכי אינו רואה עילה לבדיקת מצבו הנפשי. הוא הסתמך על כך שהמשיך לעבוד כפרופסור באוניברסיטה במהלך הכנת התוכנית שעליה מבוסס האישום, ופעל, לדבריו, באופן הגיוני ורציונלי. נבו טען גם כי לציבור הוצג רק העמוד הראשון במסמך בן 20 העמודים שלו, בעוד שעיקרו מצוי בעמודים 2–20.
מה החליטו הצדדים ובית המשפט
סנגוריו של נבו מטעם הסנגוריה הציבורית, עורכי הדין הדר שריר ואלון פורת, הסכימו כי קיימות נגדו ראיות לכאורה, אך תיארו את התמונה המשפטית כמורכבת ומתונה יותר מזו שהוצגה בכתב האישום. לא התביעה ולא ההגנה ביקשו חוות דעת פסיכיאטרית, ונבו עצמו התנגד במפורש לבדיקה. השופטת אליאנה דניאלי החליטה שלא להורות עליה בכפייה, בציינה את אופיו החמור והטראומטי של צעד כזה, במיוחד כשהוא מתבצע בתנאי אשפוז, וכן את הצבעת התביעה על התנהגותו ההגיונית והרציונלית של נבו במהלך החקירה.
מה נותר מחוץ להחלטה
בית המשפט לא הכריע בשאלת אשמתו של נבו ולא העריך באופן סופי את מידת הביסוס של האישומים נגדו. ההחלטה עסקה רק באפשרות להפנותו לבדיקה פסיכיאטרית. המקור גם אינו מדווח על החלטה סופית בבקשתו של נבו להעבירו לאגף דתי בכלא איילון.
מה זה אומר בשבילך
בדיקה פסיכיאטרית של נאשם אינה נערכת באופן אוטומטי בשל חריגותם או חומרתם של המעשים המיוחסים לו. בית המשפט מביא בחשבון את עמדות הצדדים, את התנהגות האדם ואת מידת הפגיעה בזכויותיו; במקרה זה לא מצא בית המשפט עילה לבדיקה בניגוד לרצונו. עם זאת, הסירוב להורות על בדיקה אינו מעיד דבר על אשמה או חפות בתיק הפלילי עצמו.