בג״ץ הגביל את תפקיד נציב שירות המדינה בפיטורי בכירים

הסיבה למחלוקת

מיכל כהן מונתה לממונה על התחרות בינואר 2022 לתקופת כהונה של שש שנים. לאחר כניסת שר הכלכלה לתפקידו הידרדרו היחסים ביניהם: כהן טענה כי השר ומנכ״ל המשרד ניסו להתערב בעניינים שבתחום סמכותה. בינואר 2024 ביקש השר מנציב שירות המדינה דאז, פרופסור דניאל הרשקוביץ, לכנס את ועדת המינויים, בטענה לאי־התאמה מובהקת ומתמשכת לתפקיד ולמשבר אמון עמוק.

כיצד הגיע העניין לבג״ץ

ועדת המינויים לא כונסה. באוגוסט 2024, לאחר כמה חודשי בדיקה, הודיע הנציב לשר כי לא יעביר את פנייתו לוועדה. השר הגיש עתירה לבג״ץ, וביולי 2025 קבע בית המשפט כי הנציב אינו יכול לעצור את ההליך לבדו.

מה קבע ההרכב המורחב

היועצת המשפטית לממשלה, נציב שירות המדינה וועדת המינויים ביקשו דיון נוסף בפני הרכב מורחב. חמישה שופטים דחו את עמדתם ושבו וקבעו: ועדת המינויים היא שצריכה לדון בעניין, אף שהיא רשאית להחליט כבר בתחילת הדיון כי אין עילה להמשיך בהליך. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ציין כי נסיבות עניינה של כהן לא הצדיקו הימנעות מכינוס הוועדה.

השלכות ההחלטה

המשנה לנשיא בית המשפט, נעם סולברג, מתח ביקורת על העמדה המשפטית שהוצגה לנציב, כינה אותה שגויה וציין כי כל ששת השופטים שהשתתפו בדיון הראשון ובדיון הנוסף סברו כי הדין קרוב יותר לעמדת השר. בית המשפט ביטל את הצו שהקפיא את המשך הדיון. עם זאת, בשל תקופת הבחירות, המשך ההליך חייב להתנהל בהתאם לכללים המיוחדים החלים בתקופה זו.

חדשות משפטיות אחרונות

• 13 שנות מאסר לצעיר שהרג את עאישה א־ראבי ביידוי אבן
• בג״ץ: איסמן יוכל לעסוק בחקירת הדלפת הסרטון משדה תימן
• בג״ץ דחה דיון חוזר בפרשת הפצ״רית
• בג״ץ ביטל את המינויים למועצת הרשות השנייה