בג"ץ ביטל את הקפאת המעצרים של תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות

מה קבע התיקון

התיקון אסר מעצרים, חקירות ואמצעי אכיפה אחרים נגד מי שהוגדרו בחוק כתלמידי ישיבות, בגין השתמטות מגיוס, עריקה או היעדרות ללא רשות. הוא חל הן על מי שנדרשו להתייצב החל מיולי 2023 והן על חייבי גיוס שמועד התייצבותם חל לאחר כניסת החוק לתוקף.

מי פנה לבית המשפט

את העתירות הגישו, בין היתר, תנועת "ישראל חופשית", ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר מפלגת "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן, התנועה למען איכות השלטון וארגון "אחים ואחיות לנשק". הם טענו, בין היתר, כי הנוסח הסופי היה שונה באופן מהותי מהצעת החוק המקורית, שעליה הוחל דין הרציפות.

מדוע החוק בוטל

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג קבע כי התיקון שהתקבל חרג באופן מהותי מגדר הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. הדבר עמד בניגוד לסעיף 85 לתקנון הכנסת: למעשה, ההסדר הרלוונטי לא עבר קריאה ראשונה. כל תשעת השופטים סברו כי מדובר בפגם מהותי עד כדי כך שהוא מחייב את ביטול החוק.

סוגיית השוויון החוקתי

שמונה שופטים הגיעו גם למסקנה כי התיקון פוגע פגיעה קשה בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה. השופט דוד מינץ חלק על נימוק נוסף זה, אך תמך בביטול בשל הפגם בהליך החקיקה.

החוק לא הספיק להיכנס לתוקף

הכנסת אישרה את החוק ב־14 ביולי, אולם כבר למחרת הוציא השופט עופר גרוסקופף צו ארעי שמנע את כניסתו לתוקף. לאחר הדיון בעתירות הותיר ההרכב את ההקפאה על כנה עד להכרעה הסופית. שנת חקיקת החוק, תאריך פסק הדין ומספרי התיקים אינם מצוינים במקור.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג"ץ הקפיא בצו ביניים סעיפים מרכזיים בחוק מח"ש
• בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים
• בג"ץ הקפיא בצו ביניים סעיפים מרכזיים בחוק מח"ש
• העותרים נגד ראש השב"כ נדרשו לחשוף בפניו את שמותיהם