ילידי ישראל דורשים מבג״ץ לאפשר להם לשרת בצה״ל

מי פנה לבית המשפט

בין המשתתפים בהליך נמצאים מריאל איה איי בת ה־19, ג׳ון ריי דליסאי ומוליב ויסנטה בני ה־20. הם נולדו בישראל, למדו כאן ורואים בשירות הצבאי חלק טבעי מחייהם במדינה. מוליב גם השלים שנת שירות קהילתי, ולאחר 7 באוקטובר התנדב לסייע בקיבוץ נירים.

מדוע התעוררה המחלוקת

צה״ל סירב לגייס את הצעירים, אף שלדבריהם הם רוצים לשרת, לרבות ביחידות קרביות. הם מציינים כי בני גילם ממשפחות שנסיבותיהן דומות הצליחו להסדיר את מעמדם ולהתגייס הודות לתוכניות ממשלתיות קודמות. מבחינת העותרים, השירות אינו רק תרומה לביטחון המדינה, אלא גם הכרה בהיותם חלק מהחברה הישראלית.

כיצד פעלו התוכניות הקודמות

בשנים 2005–2010 קיבלה ממשלת ישראל, בשני שלבים, החלטות שאפשרו לילדי עובדים זרים שגדלו במדינה ולמדו במערכת החינוך הישראלית לקבל מעמד של תושב קבע, בתנאי שישרתו בצה״ל לאחר הגיעם לגיל 18. צעדים אלה היו זמניים ולא הפכו להוראת חוק קבועה. המועד להגשת הבקשות היה מוגבל, וכעבור חמש שנים האפשרות הזאת הופסקה לחלוטין.

מה מתרחש בבג״ץ

את העתירה הגישו בדצמבר 2025 עורכי הדין זרי חזן, מיטל לופוליאנסקי ודרור שטרום. לפי המקור, הגשת התשובה נדחתה כמה פעמים, וכעת על המדינה לפרט את עמדתה עד 4 באוקטובר; שנתו של מועד זה אינה מצוינת בכתבה. דובר צה״ל מסר כי התשובה תינתן במסגרת ההליך המשפטי, ואילו שר הביטחון ישראל כ״ץ הצהיר כי הסוגיה טרם הובאה לפניו. הכרעתו הסופית של בית המשפט ומספר התיק אינם מופיעים במקור.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג"ץ מחק את עתירת האגודה לזכויות האזרח לאחר שנמשכה
• קטינים נעצרו לאחר שפרסמו סרטונים שבהם סימנו אצבע משולשת לשוטרים
• בית המשפט סירב להאריך את מעצר החתן: "אין חשד סביר"
• חייל חשוד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול ובדריסה קטלנית