יפעת תומר-ירושלמי תעמוד בראש התביעה בתיקי מחבלי הנוח'בה
הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, תעמוד בראש מערך ההעמדה לדין של יותר מ-400 מחבלי נוח'בה הקשורים למתקפת 7 באוקטובר 2023. חוק מיוחד מאפשר להטיל עונש מוות, אך טרם התקבלו החלטות בעניינם של נאשמים מסוימים.
עיקרי הדברים
- •נאשמים: יותר מ-400 בני אדם
- •בית הדין: בית דין צבאי מיוחד בירושלים
- •האירועים: 7–10 באוקטובר 2023
- •ההצבעה בכנסת: 93 בעד, 0 נגד
- •כתב האישום הראשון עשוי להיות מוגש במחצית הראשונה של 2027
- •החוק מאפשר עונש מוות, אך הוא טרם הוטל
מי תעמוד בראש התביעה
תומר-ירושלמי שירתה בצה"ל 22 שנים וכיהנה במשך ארבע שנים כפרקליטה הצבאית הראשית. לאחר שחרורה מהצבא ב-2013 היא בדקה במשרד המשפטים תלונות של נחקרים על התנהלות חוקרי שב"כ. לאחרונה שבה לשירות מילואים כתובעת בתיקו של אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן. את תפקידה החדש תמלא כאזרחית עובדת צה"ל.
כיצד יתנהלו המשפטים
מתוכנן להגיש כתבי אישום נגד יותר מ-400 בני אדם; המספר הסופי תלוי בהמשך פעילותם של שב"כ וצה"ל בעזה. לצורך הדיון בתיקים יוקם בית דין צבאי מיוחד בירושלים, וההליכים יחולקו לפי זירות האירועים — ובהן בארי, ניר עוז ופסטיבל נובה. בכל הרכב יכהנו שלושה שופטים, ותתקיים בחינה אוטומטית של הרשעות.
מה קובע החוק
הכנסת אישרה בקריאה השנייה והשלישית את החוק להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין, ברוב של 93 קולות וללא מתנגדים. המעשים שבוצעו בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 הוגדרו כפשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה; ההוראות חלות גם על פשעים מאוחרים יותר נגד החטופים בעזה. בית הדין יוכל להטיל עונש מוות בגין מעשי רצח ומעשים חמורים במיוחד אחרים, לרבות אונס, תוך הסתמכות גם על החוקים הקיימים למניעת השמדת עם ולמאבק בטרור.
ראיות והשתתפות הנפגעים
התביעה מתכוונת להשתמש בממצאים פורנזיים מזירות המתקפה, בפרוטוקולים של חקירות אסירים ובמאות סרטונים. ההנחה היא שרוב הנאשמים ישתתפו מרחוק ממקומות כליאתם. משפחות ההרוגים ונפגעים אחרים יוכלו לצפות בדיונים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי. לפי לוח הזמנים שנדון, כתב האישום הראשון עשוי להיות מוגש במחצית הראשונה של 2027.
מה זה אומר בשבילך
עבור הציבור הרחב ומשפחות הנפגעים, החוק יוצר מסלול נפרד למשפטים רחבי היקף ואפשרות לעקוב אחר הדיונים מרחוק. נאשמים בעבירות שעונשן מוות, וכן מי שייגזר עליהם עונש זה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לחילופי אסירים. עצם מינויה של ראש התביעה אינו מעיד שאנשים מסוימים אשמים: בית הדין הוא שיידרש לקבוע זאת.