← כל החדשות
פסק דין

בית המשפט העליון הורה לחשוף באופן חלקי מידע על נכסי נפקדים

בית המשפט העליון בישראל קיבל באופן חלקי את ערעורו של רם כהן, שביקש מידע על ניהול נכסי נפקדים בירושלים. בית המשפט הורה לחשוף חלק מהמידע, אך לא חייב את המדינה לאתר ידנית את כל המידע שהתבקש.

עיקרי הדברים

  • •תיק: עע״ם 6616/21
  • •בית המשפט: בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
  • •פסק הדין: 13 ביולי 2023
  • •מסירת המידע: עד 15 בספטמבר 2023
  • •הוצאות לטובת המערער: 15,000 שקלים
  • •חוק: חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998

מה ביקש העותר

בנובמבר 2019 פנה רם כהן לאפוטרופוס לנכסי נפקדים מכוח חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998. בין היתר, הוא ביקש נתונים על היקף הנכסים הללו בתחומה המוניציפלי של ירושלים, לרבות במזרח העיר, על נכסים ששוחררו ועל הסיבות לשחרורם, וכן על מכירת נכסים לרשות הפיתוח ולגורמים אחרים בשנים 2009–2019. הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד האוצר דחה את הבקשה, ובית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, לא התערב בהחלטה זו.

מדוע סירבו הרשויות

הרשויות הסתמכו על סעיפים 8(1) ו־8(3) לחוק חופש המידע: הטיפול בבקשה היה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, וחלק מהמידע אינו ניתן לאיתור או אינו מצוי בידי המשיבים. בהמשך טענה המדינה גם לחשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל לפי סעיף 9(א)(1) לחוק. בבית המשפט העליון התברר כי אין מאגר מלא של הנכסים בחלוקה גאוגרפית ואין רישום מרוכז של הנכסים שנמכרו, וכי בדיקה ידנית של תיקים רבים הייתה מוטלת על מחלקה שבה עובדים שלושה אנשים בלבד.

איזה מידע יש לחשוף

בעקבות הערות בית המשפט הסכימו המשיבים למסור מידע רב יותר מזה שהציעו בתחילה. בית המשפט העליון הורה למסור את מספר הנכסים ששוחררו בירושלים בשנים 2013–2019, את הסיבות העיקריות לשחרור ואת ההיקף הכולל של הנכסים שהושבו בעין באותה תקופה. בית המשפט גם תיעד את הודעת המדינה שלפיה, ביחס לכל הנכסים ששוחררו בשנים 2010–2019, מדינת הנפקדות הייתה ירדן. נקבע כי המידע יימסר עד 15 בספטמבר 2023.

עמדת בית המשפט העליון

בית המשפט הזכיר כי ככלל, מידע ציבורי צריך להיות נגיש, וכי סירוב לחשיפתו הוא חריג שעל הצד המסתמך עליו לנמקו. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הבקשה המקורית במלואה בשל הקושי המעשי באיתור מידע היסטורי והמשאבים הנדרשים לכך. השופטים מתחו ביקורת על היעדר רישום מסודר ונגיש, וציינו כי על הרשויות לשפר את שמירת הנתונים, את ה״זיכרון״ המינהלי, את הפיקוח ואת השקיפות.

הוצאות ובקשות עתידיות

המשיבים ישלמו למערער הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים וישיבו את הסכומים שבהם חויב בבית המשפט המחוזי, ככל ששולמו. בית המשפט ציין כי רם כהן, כמו כל אזרח מעוניין אחר, רשאי להגיש בעתיד בקשות חדשות לפי חוק חופש המידע, בהתחשב בחומרים שהתקבלו ובנסיבות העדכניות. בית המשפט לא הביע עמדה בנוגע למידע שלא נכלל במפורש בבקשה המקורית.

מה זה אומר בשבילך

אזרח המבקש מידע מן המדינה יכול להסתמך על חזקת הגילוי, אך רשות רשאית להגביל את מסירתו אם איתורו דורש באופן אובייקטיבי משאבים בלתי סבירים או אם המידע אינו מצוי בידיה. עם זאת, היעדר רישום נוח כשלעצמו נתון לביקורת שיפוטית, וניתן להורות על חשיפה חלקית גם כאשר אי אפשר למלא את הבקשה במלואה.

למצוא עורך דין בתחום הזה

ניתוח המקרה לפי פסקי דין

חדשות משפטיות אחרונות