ארה״ב הטילה סנקציות על נשיאת בית הדין הפלילי הבין־לאומי
ארה״ב הכלילה את נשיאת בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג, טומוקו אקאנה, במשטר הסנקציות. נכסיה האפשריים בארה״ב מוקפאים, וגישתה למערכת הפיננסית האמריקאית מופסקת למעשה.
עיקרי הדברים
- •תחת סנקציות: נשיאת בית הדין הפלילי הבין־לאומי טומוקו אקאנה
- •הגוף: בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג
- •הצווים נגד נתניהו וגלנט: נובמבר 2024
- •הצעד: הקפאת נכסים אפשריים בארה״ב
- •מספר התיק והתאריך המדויק של החלטת הסנקציות לא צוינו
מה קרה
לפי מידע שהובא בהסתמך על אתר משרד האוצר של ארה״ב, הסנקציות הוטלו על השופטת היפנית טומוקו אקאנה, העומדת בראש בית הדין הפלילי הבין־לאומי. המקור אינו מציין את דבר החקיקה המסוים או את התאריך המדויק של ההחלטה. הפרסום מתאר צעד זה כהמשך מסע הפעולה של ממשל דונלד טראמפ נגד בית הדין.
מדוע הדבר קשור לישראל
בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבין־לאומי צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בית הדין ציין כי מצא יסוד סביר להניח שהם נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות שבוצעו לכאורה במהלך המלחמה בעזה. בין המעשים שציין בית הדין: שימוש בהרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה ומעשים בלתי־אנושיים אחרים.
סיבות נוספות לעימות עם בית הדין
המקור מזכיר כי ארה״ב הטילה בעבר סנקציות ממוקדות על שופטים ותובעים של בית הדין הפלילי הבין־לאומי. מסע הפעולה נקשר לא רק לצווים נגד מנהיגים ישראלים, אלא גם לחקירה קודמת של בית הדין שנגעה לחיילים אמריקאים באפגניסטן. עם זאת, המקור אינו מביא את הנוסח הרשמי של הסיבה להטלת הסנקציות דווקא על אקאנה.
המחלוקת על חוקיות הסנקציות
ביוני הגישו שלושה שופטים של בית הדין הפלילי הבין־לאומי תביעה נגד טראמפ וממשלו, בטענה שהסנקציות אינן חוקיות. הפרסום אינו מציין באיזה בית משפט נדונה התביעה, מה מספרה ומה הייתה תוצאתה.
מה זה אומר בשבילך
הסנקציות אינן מטילות חובות ישירות חדשות על תושבי ישראל ואינן מבטלות את צווי בית הדין הפלילי הבין־לאומי. משמעותן המעשית היא הגברת הלחץ של ארה״ב על בית הדין ועל הנהגתו, בין היתר על רקע הליכים הקשורים לבעלי תפקידים ישראלים. המקור אינו מדווח על שינויים כלשהם בחקיקה הישראלית או בזכויות האזרחים.