מדוע תיקים של אלימות מינית שבהם נעשה שימוש ב״סם אונס״ נסגרים
מרכזי הסיוע בישראל תיעדו יותר מ־300 פניות בתוך שנה בנוגע לאלימות מינית תוך שימוש בחומרים מטשטשים — הנתון הגבוה ביותר בעשור. אולם רק חלק קטן ממקרים אלה מוביל להגשת תלונה במשטרה, להגשת כתב אישום, ועל אחת כמה וכמה להרשעה.
עיקרי הדברים
- •יותר מ־300 פניות בשנה — הנתון הגבוה ביותר בעשור
- •כ־50,000 פניות למרכזי הסיוע בשנה האחרונה
- •16,000 מהפניות היו חדשות
- •כ־10% מהפניות הגיעו למשטרה
- •כ־80% מהתיקים נסגרים לפני הגשת כתב אישום
- •דווח על שתי הרשעות בלבד בגין שימוש בחומר כזה
פרשת יובל וילנר
הפרסום יצא לאחר החלטת הפרקליטות לסגור מחוסר ראיות את התיק נגד המוזיקאי יובל וילנר, שנחשד באונס שי־לי עטרי ונעמה שחר. עטרי סברה כי במהלך האירוע שתיארה ייתכן שנעשה שימוש במה שמכונה סם אונס. סגירת התיק מחוסר ראיות אינה זיכוי, אך המקור אינו מדווח על הגשת כתב אישום או על הליך משפטי.
מדוע קשה לאסוף ראיות
לפי הסברה של עורכת הדין הילה נויבך מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, חומרים מטשטשים עלולים לשלול מאדם את הזיכרון של האירוע עצמו. נפגעות ונפגעים יכולים לתאר את מצבם לאחריו, אך לא תמיד מסוגלים לספר באופן רציף מה בדיוק קרה. פערים בזיכרון עשויים להיות קשורים גם לדיסוציאציה טראומטית, שבמסגרתה אדם זוכר פרטים מסוימים מהסביבה, אך לא את האלימות עצמה.
מהפנייה ועד להרשעה
בשנה האחרונה טיפלו מרכזי הסיוע בכ־50 אלף פניות, ש־16 אלף מהן היו חדשות. רק כ־10% מכלל הפניות הובילו לפנייה למשטרה, וכ־80% מהתיקים שכבר נפתחו בגין עבירות מין נסגרים לפני הגשת כתב אישום — לרוב מחוסר ראיות. לפי נויבך, בישראל הורשעו רק שני בני אדם בשימוש ב״סם אונס״.
אילו שינויים מוצעים
נציגי מרכזי הסיוע סבורים כי חקירות צריכות להביא בחשבון את השפעתה של טראומה מינית על הזיכרון ועל התנהגותם של נפגעות ונפגעים. בין ההצעות — הקמת בתי משפט ייעודיים לתיקי אלימות מינית ושיפור ההכשרה המקצועית במשטרה ובפרקליטות. זוהי עמדתם של נציגי מרכזי הסיוע, ולא החלטת חקיקה שהתקבלה; המקור אינו מדווח על חוק חדש או על שינוי מחייב בנהלים.
מה זה אומר בשבילך
פנייה למרכז סיוע, הגשת תלונה במשטרה, הגשת כתב אישום והרשעה הם שלבים שונים, והמעבר לשלב הבא אינו מובטח. בתיקים שבהם מעורבים חומרים מטשטשים, היעדר זיכרונות שלמים עלול להקשות באופן משמעותי על הוכחת המקרה, וסגירת תיק מחוסר ראיות אינה קובעת כשלעצמה, באמצעות פסק דין, לא את אשמתו ולא את חפותו של החשוד.