בית המשפט העליון קיצר את עונש המאסר של אריה רובין לשלוש שנים

מה היה האישום

רובין, יליד 1952, הודה באשמה לפי סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין. המתלוננת הכירה אותו כשהייתה בת עשר; בית המשפט קבע כי עם הזמן התפתחה אצלה תלות רגשית וכלכלית בו. לאחר שמלאו לנערה 16, ביצע בה רובין שלוש פעמים מעשים בעלי אופי מיני, תוך ניצול תלות זו.

העונש המקורי

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על רובין בתפ"ח 1230/04 ארבע שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 30,000 שקלים. בית המשפט ראה במעשים חמורים במיוחד לנוכח פער הגילים הגדול, מצבה הכלכלי של הנערה, היעדר אב בחייה והנזק הנפשי הממושך שנגרם לה.

טענות הערעור

ההגנה טענה כי העונש המרבי הקבוע בחוק, ארבע שנות מאסר, היה מופרז, והפנתה להודאה באשמה, להיעדר הרשעות קודמות, לנסיבות האישיות ולמחלותיו הקשות הרבות של רובין. לאחר הדיון בערעור חלה הידרדרות נוספת במצבו: הוא איבד את הכרתו ואושפז בשל מחלה דלקתית קשה במוח. השירות הרפואי של שירות בתי הסוהר מסר כי הוא חולה כרוני במצב קשה, אך יכול לקבל את הטיפול הדרוש במערכת הרפואית של בתי הסוהר.

החלטת בית המשפט העליון

בית המשפט הדגיש כי מעשיו של רובין היו ברף חומרה גבוה וכי מאסר בפועל היה מוצדק. עם זאת, ההידרדרות החמורה הנוספת במצבו הבריאותי לאחר מתן גזר הדין אפשרה שלא למצות עמו את מלוא חומרת הדין. הערעור התקבל, עונש המאסר קוצר לשלוש שנים, ואילו המאסר על תנאי והפיצוי נותרו ללא שינוי; שירות בתי הסוהר נדרש להקפיד על מתן התנאים הדרושים ועל מעקב רפואי.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ הוציא צו על תנאי נגד רפורמת הרדיו האזורי
• החלטת העליון בבש״א 8455/17 בעניין סיווג החלטות וזכות ערעור
• מנהיג כנופיה לשעבר הורשע ברצח הראפר טופאק