ברק-ארז עצרה זמנית את העברת תיק הפצ"רית לאיסמן
שופטת בית המשפט העליון בישראל, דפנה ברק-ארז, עיכבה זמנית את העברת התיק של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, לפרקליט המדינה עמית איסמן. הצו תקף עד להחלטה חדשה ואינו מעיד כי השופטת קיבלה את הדרישה לדיון נוסף בתיק.
עיקרי הדברים
- •בית המשפט: בית המשפט העליון בישראל — בג"ץ
- •השופטת: דפנה ברק-ארז
- •העותרים: אביחי בוארון, "בחרנו בחיים" ו"לביא"
- •מקבל התיק: פרקליט המדינה עמית איסמן
- •תוקף הצו: עד להחלטה חדשה של בית המשפט
- •מספר התיק והתאריך המדויק של ההחלטה אינם מצוינים במקור
מדוע התעוררה המחלוקת
התיק קשור לחקירת הדלפת סרטון ממצלמות האבטחה במתקן שדה תימן לכלי התקשורת, וכן לחשדות למסירת הצהרה כוזבת לבג"ץ ולהסתרת נסיבות בדיקת ההדלפה. החקירה עסקה, בין היתר, בפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי ובקצינים נוספים בפרקליטות הצבאית. באוקטובר 2025 הודיעה תומר-ירושלמי לרמטכ"ל כי אישרה להעביר את החומרים לכלי התקשורת וכי היא מקבלת על כך אחריות, ולאחר מכן עזבה את תפקידה.
מי התנגד להעברת התיק
העותרים המקוריים היו חבר הכנסת אביחי בוארון, הארגון הציבורי "בחרנו בחיים" וארגון "לביא". הם התנגדו להעברת החומרים לעמית איסמן, בטענה כי פרקליטות המדינה ופרקליט המדינה עצמו אינם צריכים לעסוק בתיק זה. העותרים ביקשו למנות גורם חיצוני לפיקוח על החקירה.
החלטות קודמות
בנובמבר 2025 פסק בג"ץ כי בנסיבות שנוצרו לא ניתן להעביר את הפיקוח על החקירה לראשי המערך המשפטי הממשלתי או לפרקליטות המדינה, והתיר למנות גורם פיקוח חיצוני. במרץ 2026 החליטה היועצת המשפטית של משרד המשפטים, יעל קוטיק, כי תוצאות החקירה מאפשרות להעביר את החומרים לפרקליט המדינה. לפי החלטתה, איסמן או מי שימנה היו אמורים להכריע אם להגיש כתבי אישום, ולנהל את ההליך במקרה שיוגשו.
מה החליטה ברק-ארז
כשבועיים לפני הצו הזמני דחה בג"ץ את העתירה, בקובעו כי אין עילה להתערב בהעברת התיק לאיסמן: חקירת המשטרה לא העלתה מידע על מעורבות מהותית שלו באירועים. לאחר מכן דרשו העותרים לקיים דיון נוסף בהחלטה. לאחר שקיבלה את הבקשה, עצרה ברק-ארז, "מטעמי זהירות בלבד", את העברת התיק לאיסמן עד להחלטה חדשה, תוך שהדגישה בנפרד כי בשלב זה אינה מביעה עמדה לגופה של הבקשה.
מה זה אומר בשבילך
החומרים לא יועברו בשלב זה לפרקליט המדינה, עד שבית המשפט יקבל החלטה חדשה. מדובר באמצעי זהירות דיוני, ולא בהכרה סופית בקיומו של ניגוד עניינים או בהחלטה בדבר אשמתו של אדם כלשהו. עבור אזרחים מן השורה, הדבר ממחיש כי הגשת בקשה לדיון נוסף עשויה לעיתים להיות מלווה בשימור זמני של המצב הקיים, אך אינה קובעת מראש את תוצאת המחלוקת.
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: פרקטיקה כללית
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион