בית המשפט העליון תמך בכללים המקומיים לפתיחת עסקים בשבת

מי חלק על מה

המבקשים היו התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית ועשרה בעלי עסקים. בין המשיבים היו שר הפנים, השר ומשרד הכלכלה, עיריית תל אביב–יפו וראש העירייה, רשות מקרקעי ישראל וחברות מסחריות. המחלוקת נסבה על שני תיקונים לחוק עזר לתל אביב–יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות), התש״ם–1980.

מה קבעו התיקונים

תיקון מס' 1 התיר פעילות בשבת בשלושה מתחמי מסחר, וכן פתיחת חנויות בתחנות דלק; שר הפנים לא אישר בתחילה את ההוראות הנוגעות למרכולים. תיקון מס' 2 קבע פתיחת מרכולים על בסיס אזורי, בכפוף להגבלות ולהיתר. פרסומו עוכב ב-7 באוקטובר 2014, אך במשך זמן רב לא התקבלה החלטה סופית.

מדוע דחה בית המשפט את הדיון הנוסף

בית המשפט ציין כי לאחר עיכוב הפרסום היה על השר לקבל אחת מן ההחלטות הקבועות בסעיף 258 לפקודת העיריות: לבטל את העיכוב, לדחות את חוק העזר בהחלטה מנומקת, או להחזירו למועצת העירייה בצירוף הערות. המועד המוסכם חלף ב-16 באוקטובר 2015, ואילו מסמך שר הפנים אריה דרעי בדבר דחיית התיקון נשא את התאריך 9 באפריל 2017, ועד למתן ההחלטה המקורית לא הועבר לא לבית המשפט ולא לעירייה. לפיכך, חוסר המעש הממושך נתפס בצדק כסירוב בלתי מנומק שאינו עומד בביקורת שיפוטית.

האוטונומיה המקומית ואופייה של השבת

בית המשפט הדגיש כי השר לא נתן משקל ראוי לאוטונומיה של העירייה ולמאפייניה של תל אביב–יפו. חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התש״ן–1990, מאפשר במפורש לרשות המקומית לקבוע כללים לפתיחת עסקים בשבת, בגדר סמכויותיה ובכפוף לדרישות המידתיות. האזכור של הסדרת מכירת בשר חזיר ומוצריו שימש דוגמה לעניינים אחרים שגם אותם העביר המחוקק למישור המקומי; בתיק זה לא התקבלה החלטה נפרדת בעניין מכירת בשר חזיר.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ הוציא צו על תנאי נגד רפורמת הרדיו האזורי
• החלטת העליון בבש״א 8455/17 בעניין סיווג החלטות וזכות ערעור
• מנהיג כנופיה לשעבר הורשע ברצח הראפר טופאק