בית המשפט העליון קבע את גבולות השימוש בבינה מלאכותית בידי רשויות השלטון

המחלוקת על הסעת התלמיד

לאחר שעבר דירה, ביקש אב לתלמיד בחינוך המיוחד מהעירייה לארגן את הסעת בנו מהבית החדש למוסד החינוכי. העירייה סירבה, בהסתמך על חוזר מנכ״ל כלשהו ועל ״פסיקה עדכנית״. לאחר שהאב פנה לבית המשפט, הסכימו הצדדים לספק את ההסעה ״לפנים משורת הדין״, אולם בקשתו לחייב את העירייה בהוצאות משפט נדחתה.

מדוע הגיע התיק לבית המשפט העליון

האב ערער על הסירוב לפסוק הוצאות, וטען כי העירייה הסתמכה על פסקי דין בדויים, דבר שאפשר להניח שנעשה שימוש בלתי ראוי בבינה מלאכותית. העירייה טענה כי עמדתה התבססה על יסוד מוצק ללא קשר להפניות שגויות מסוימות, וכי הזכות להסעה ניתנה הודות להחלטה חריגה.

עמדת בית המשפט

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, קבע כי החלטות העירייה ומסמכיה המשפטיים כללו הפניות וציטוטים שגויים רבים, שחלקם בדויים. בית המשפט ראה בכך הטעיה חמורה של בית המשפט ושל הצד האחר, שימוש לרעה בהליך השיפוטי והפרה של חובה דיונית קונקרטית שלא להגיש מסמכים שאינם מהימנים. הודגשה במיוחד חומרתה המוגברת של הטעות ביחסי הרשות עם תושב, העלול שלא לדעת כי ההחלטה מבוססת על חומרים כוזבים.

בינה מלאכותית אינה אסורה, אך מחייבת בדיקה

בית המשפט הדגיש כי ההפרה אינה נעוצה בעצם השימוש בבינה מלאכותית, אלא בשימוש בתוצריה ללא בדיקה נאותה ואימות מהימנותם. הערעור התקבל, והעירייה חויבה בהוצאות משפט מוגברות בסך 30,000 שקלים בגין ההליכים בשתי הערכאות.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ הוציא צו על תנאי נגד רפורמת הרדיו האזורי
• החלטת העליון בבש״א 8455/17 בעניין סיווג החלטות וזכות ערעור
• מנהיג כנופיה לשעבר הורשע ברצח הראפר טופאק